טקס יום הזכרון 2007- מושב נעמה בקעת הירדן גיא שלנו ערב יום הזיכרון ואנחנו מהלכים בתוך עצב וכאב קשים מנשוא מאותו יום ארור ה13 באוגוסט יום מקולל שלקח אותך ילדנו הבכור לבלי שוב. שנה שעברה עמדת עם חבריך כאן ברחבה בנעמה וכיבדת את זכר הנופלים במערכות ישראל .והשנה גם אנחנו נשאבנו למשפחת השכול הגדולה מידי יחד עם אסתי ואריה הוריו של נמרוד .ומירטה וסרגיו הוריו של חבריך הטוב שנהרג איתך -יניב. בן יקר פרח המדבר שלנו -גזע חסון אמיתי אנחנו קמים בבוקר ומחכים לפתיחת הדלת שלך מחכים לראות ולנגב את הבוץ שהכנסת כשחזרת מהחממות מתגעגעים לויכוחים על הריסוסים בחממה מתגעגעים למשפט אמא אני צריך אוטו ליום שישי נוסעים למנרה מתגעגעים לסימני גלגלי האופנים על הקיר בכניסה מתגעגעים לראות אותך בבית בקפה עם ליקוש מתגעגעים לילד שבך מתגעגעים לנגינת הגיטרה שלך מתגעגעים לתמונות הסקי שלך ושל רועי מתגעגעים לשמוע אותך קורא לאבא ולו פעם אחת נוספת " א ב ו ק " גיאה לא יכולנו לחנך אותכם הילדים אחרת אהבת את הבית שלך בנעמה אהבת את חבריך ואהבת את המדינה הזו ואף שילמת על כך בחייך גיא אני בטוחה שאתה מסתכל עלינו מלמעלה ורואה את הגן החדש ואת כל העומדים בו שבאו להיות עימנו בערב זה אני בטוחה שאתה חש את כאב כולם- רואה את כאבו של רועי שם במרחקים את כאבם של חבריך שהיו עימך בקרב וכאבנו . דע לך בן עם כל הכאב נמשיך הלאה נזכור את חיוכך ולא נאכזב אותך נוח בשלום על משכבך בן יקר אוהבים ומתגעגעים אבא אמא רועי ליקוש רעות ויובל המשפחה ובית נעמה.